איך נמנע יבלות או נגעים על מיתרי הקול?
מה יקרה אם רק נחייך יותר?
כאשר קיימות יבלות או נגעים על מיתרי הקול יפגם הרטט הנוצר מסגירת המיתרים, תיווצר חוסר סימטריה בסגירת המיתרים והקול ישמע נשיפתי (תופעה של בריחת אוויר) וצרוד, נחווה קושי בהפקת הקול, לעיתים מאמץ ואף יש מקרים שנרגיש בכאב.
התחושה היא בד”כ תסכול גדול ולעיתים אפילו דכאון וחוסר רצון לתקשר.
גורמים רבים יכולים להשפיע על היווצרות נגעים על המיתרים. אחד האיברים שיש להם משקל כבד תרתי משמע ומשפיעים על מצבם של המיתרים, הם ‘המיתרים המדומים’.
המיתרים המדומים עלולים ליצור סגירה ולחץ חזקים מדי על המיתרים ובכך לתרום להווצרותם של יבלות או נגעים אחרים על המיתרים.
אם נדע איך לשחרר אותם נוכל לשפר את איכות הקול שלנו ולטפל בצרידות שלנו.
מיהם ומהם אותם מדומים??
הם צמודים למיתרי הקול וממוקמים מעליהם. לצידי כל מיתר.
הם עבים וגדולים יותר מהמיתרים הרגילים, וצבעם ורדרד/אדום.
תפקידם המרכזי הוא מניעת כניסה של מזון ושתיה למערכת הנשימה; כשאנו אוכלים שותים ובולעים.
אופן פעולתם:
הם לוחצים בחוזקה על מיתרי הקול הרגילים בזמן אכילה ושתיה ובכך מהדקים את סגירתם
כתוצאה מזה מזון ושתיה עוברים לוושט ולא נכנסים למערכת הנשימה.
תפקיד הכרחי ונחוץ בהשרדות שלנו.
הבעיה מתחילה כאשר אותם מדומים, ממשיכים להצמד בחוזקה למיתרי הקול לא רק כשנאכל או נשתה אלא כאשר נפיק קול.
במצב זה הם אמורים להיות ברוב המצבים רפויים לצדדים (כשנשיר) או מונחים במקומם הטבעי ללא לחץ (כשנדבר).
זה מה שאמור להיות בהפקת קול תקינה. לעומת זאת כשאנו נפיק באופן לא נכון את הקול ונלחץ עליו הם בד”כ יתהדקו יתר על המידה
וילחצו בחוזקה את המיתרים ונזק עלול להגרם .
ככל שהלחץ יגבר בעת הפקת הצליל הגמישות של המיתרים האמיתיים תפגע והתפקוד שלהם ינזק (יש סגנונות שירה מתכתיים שדוגלים בעבודה מוגברת שלהם גם בזמן ששרים אך יקפידו לפצות עם שימוש חזק של שרירי תמיכה כדי למנוע נזק על הגרון).
עצם הידיעה והמודעות על קיומם ואופן התנהגותם של הרצועות האלו, של המיתרים המדומים, יכול לעזור ליישם את התרגילים הבאים:
אם נשחרר אותם נשיג הפקת קול קלילה ונוחה יותר.
תרגול ושחרור הלחץ מהמיתרים המדומים יכול להיות המפתח ונקודת מפנה במצב הקולי שלנו
ולגרום לשינוי משמעותי לקראת הפקת קול בריאה יותר.
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על הקושי והעומס המצטברים?
תרגיל ראשון:
סוף מעשה במחשבה תחילה
לחשוב רחב. ופתוח. דמיינו שבית הקול (או הגרון בכלל) רחב ותפוח (מלשון נפח) מצד לצד.
(נפחו במחשבה את האזור לצדדים ושמרו על כך רחב בזמן שאתם מדברים בקול או שרים)
תרגיל שני:
חייכו חיוך רחב. מיקום החיוך בגרון הוא אותה פתיחה והרחבה של הגרון ושחרור המיתרים המדומים.
ואז מיתרי הקול פועלים בחופשיות רבה יותר.
(החיוך יכול להיות עם שפתיים חצי סגורות. הפתיחה/התנועה היא בגרון.
מי שחושב שהחיוך יפה לבריאות צודק. ומעכשיו לזכור שהוא יפה גם לקול שלנו.
(לא מעט מורים לפיתוח קול יאמרו לתלמידים שלהם להוסיף חיוך לתרגילי הקול או לקטעי השירה).
לזמרים מומלץ לתרגל את הקול על התנועה אי (חיריק) בעוצמה יחסית נמוכה, כדי להגיע לאותו השחרור.
תרגיל שלישי:
לנשום עמוק.
תרגילי נשימה איטיים משחררים את השרירים ומורידים את בית הקול למטה.
(מה שגורם לשחרור שרירים במערכת הפקת הקול)
אם אנחנו מרגישים לחץ וקושי ההמלצה היא לנשום עמוק לכמה שניות/דקות,
להדק את הפה היטב ולנשום לאט ועמוק מהאף.
(תרגיל שתמיד טוב להפגת מתח והתגיסות מחדש של הכוחות לדרישות היום)
לבסוף : השימוש בערכה TPV .עוזר לשחרור אותם שרירים,
ויש לו עוד המון יתרונות בתרגול חיזוק ושיקום הקול ובאספקת לחות (מעין סאונה למיתרים).
לפרטים על מגוון הפתרונות אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר
בהצלחה
טליה