איבוד קול

איבוד הקול השכיח ביותר הוא לאחר התקררות. כאשר יש דלקת במיתרים, הם נפוחים ולכן הם אינם נפגשים. אין מפגש ביניהם וזאת הסיבה שלא נוצר צליל.

לפני איבוד הקול נחווה בד”כ צרידות וקושי שיחמירו בהדרגה עד לאיבוד קול מלא או חלקי.

כלומר התהליך הוא התקררות, לאחריה צרידות, ולאחריה אובדן יכולת הדיבור והקול שמלווה בדלקת במיתרים. גורם נוסף שכיח של הוא עומס יתר: עומס קולי רב ללא מנוחה מספקת, עלול להיות מלווה במחלה זיהומית ודלקות שנגרמות הפעם כתוצאה מהעומס.

קיימים מקרים נוספים דומים שעלולים להיגרם מפגיעה עצבית או פגיעה בשרירים מסיבות שונות. פעמון האזהרה הראשון שלנו ש’מצלצל’ לפני נזק קולי הוא התחושה שלנו. לחיוב ולשלילה.

כשקיימת תחושה טובה בגרון, תחושת קלילות בהפקת הקול, שליטה במנעד הקולי, עוצמה קולית, איכות קולית שאנחנו מרוצים ממנה, או לעומת זאת במקרים שאין לנו שום תשומת לב על הגרון, נדע שאלו סימנים חיוביים ושהמצב תקין. ולהפך. כשיש לנו קושי, כשאנו מרגישים חוסר נוחות, כאב, קושי, צרידות, קול חלש מדי, עלינו לעצור לבחון את המצב, לשקול ולפעול בהתאם. פעולה היא במקרים רבים חוסר פעולה, כלומר מנוחה קולית או שחרור הקול ע”י תרגילים מתאימים, ושימוש בכל אחת מהדרכים שתומכות ועוזרות להפקת קול בריאה ולשחרור מיתרי הקול.

חיספוס קושי וכל הסימפטומים הנ”ל הם השפה של הגוף ש’מדבר’ איתנו ו’מסביר’ לנו שעלינו לעשות משהו כדי למנוע נזק.

מניעה:

כדי שלא נגיע עד לאיבוד קול עלינו להקפיד יתר על המידה על ההיגינה הוואקלית. בפעילות מאומצת ואינטנסיבית בזמן עומס קולי השרירים זקוקים להרבה יותר אנרגיה מאשר בזמן מנוחה.

היגיינה קולית היא:

שינה איכותית  ארוכה ורציפה בשעות הלילה. שיש לה חשיבות עצומה במניעת בעיות קול ובשמירה על מערכת חיסונית טובה. (חשוב לזכור שהורמון הגדילה שאחראי לשיקום השרירים משתחרר במיוחד בשעות הלילה) .

תזונה מתאימה גם היא משחקת תפקיד מרכזי במניעה. להקפיד על תזונה שמספקת אנרגיה ו’מתדלקת’ את גופנו שיהיה ברמת האנרגיה המתאימה למאמץ. וכמו כן חשוב שנמנע ממאכלים שיוצרים גירוי חומציות וליחות. וכמובן מנוחה קולית. לנוח לאחר מאמצים קוליים ולפניהם.

נמליץ להוסיף בזמן עומס או התקררות שימוש עם מוצרים טבעיים (כמו אבקת TMRG ותרסיס קלאסי מס’ 2) שיגנו על המיתרים.

מה לעשות/כיצד לטפל במקרה שאיבדנו את הקול:

מלבד קביעת תור לרופא אף אוזן וגרון לקבלת אבחנה מדויקת, חשוב לטפל. ( אובדן הקול מהסיבות הנפוצות היא תופעה שכיחה וחולפת. וחשוב שנטפל כראוי כדי שלא יתפתחו נגעים על המיתרים. )

דבר ראשון וחשוב ביותר הוא שניתן למיתרים את הזמן שלהם. נשמור על מנוחה קולית דהיינו לא נחזור לפעילות רגילה , לא ננסה לדבר בכוח למרות איבוד קול וכמובן שלא ננסה ללחוץ ולשיר במצב שכזה. רק כשיתקיים שיפור משמעותי נעבוד עם תרגילי קול ונחזור לפעילות מלאה בצורה הדרגתית.

הטיפול עם ערכת TPV הוא התרגול האולטימטיבי שנמליץ עליו.

בתחילה לתרגל ללא השמעת קול.רק בועות בנשיפות ובשאיפות. רק כאשר הקול חוזר, אפילו במעט, נתחיל להוסיף בעדינות רבה צלילים עולים ויורדים במנעדים קטנים. הצלילים יהיו רק באזור שנוח לנו להפיק אותם בקלות ללא לחץ וללא הפעלת כוח. כשנחוש הטבה נוספת, נרחיב מעט את המנעד הקולי. מה שחשוב הוא לתרגל בעיקר את הצלילים הנמוכים של סולם הצלילים שלנו. בצלילים עולים ויורדים.

ושוב, חשוב שלא נחזור לפעילות בצורה פתאומית אלא בהדרגה.

כשנעבוד עם ערכת TPV בצורה עדינה ובאזור הנוחות תהליך חזרת הקול ושיקום המיתרים יהיה מהיר מפתיע והכי חשוב מבוקר.

בהצלחה

טליה